רש"ש על ערכין כ״ד

1 גמרא מ"ד התם הוא דסבר מצוה קא עבידנא אבל כו' קמ"ל. מזה אני תמה על התוי"ט שהעתיק על משנתינו מגמרא דב"ק קב ב מתקיף לה ר"ז וכי דעתו ש"א על תפיליו. ומשני אביי המקדיש סבר מצוה קא עבידנא. והרי הכא מסקינן דגם בזבינא הדין כן. ונ"ל דאביי ל"א שם כן אלא לתרוצי מלתא דר' אבא דאמר כל המקדיש אין דעתו כו' אבל שם במסקנא בלא"ה לא קם דבריו וגם ר' אבא חזר בו שם. אלא אמרינן דאף שאין דעתו ע"ז. כיון דבאמירתו נכללו גם המה. דברים שבלב אינם דברים. ולכן גם בזבינא דינא הכי. וכן סתמא דגמרא בב"ב קנא תפילין איקרי נכסי כו'. וקאי על הא דלעיל שם אמר נכסי לפלניא. ומש"כ עוד התוי"ט והיינו נמי טעמא דערכין כו' ולא היה דעתו אתפילין. ל"ד כלל דבערכין ודאי לא מהני מה שבדעתו לא היה ע"ז כדפריש שם רב אושעיא וכי דעתו ש"א ע"ע למשכנו. והחילוק שבין ערכין להקדש הוא משום גזה"כ בערכין דמסדרין מקרא דואם מך הוא. ואע"ג דגם בהקדש ס"ל לריו"ח בב"מ קיד דמסדרין היינו דוקא בכגון דאמר הרי עלי מנה לבד"ה כדאיתא שם. אבל במקדיש דבר מיוחד פשוט דאפי' הקדיש מזונו של אותו יום ה"ז מקודש. וה"נ במקדיש נכסיו כיון דתפילין בכללן הוה כאילו הקדישן בפירוש:

2 רש"י ד"ה לכרך. שדרך סוחרים לבוא שם. בפשוטו יל"פ דשם נמצאים עשירים ונשיהם מתקשטות יותר מדשל עיירות וכפרים:

3 תד"ה רב בע"ב

4 . אינו מגרע כלום אלא גואל כור זרע בחמשים סלעים כו'. כצ"ל:

5 בא"ד אבל בפחות משתי שנים אין לו גירוע. כצ"ל:

6 בא"ד שאם יגאל פחות משתי שנים לפני היובל דאז הוא אין לו גירוע. כצ"ל:

7 גמרא מ"ט דרב דא"ק אם משנת כו' ושמואל מי כתיב אם בשנת כו'. כצ"ל בל"ו:

8 שם אלא לשמואל כו' אחר אחר. נראה דפליגי בפלוגתא דאמוראי בב"ר פמ"ד אם אחר סמוך או מופלג. וא"ת לרב מנלן דמופלג נגאל בגירוע. י"ל דילפינן מדכתיב עפ"י השנים הנותרות דמשמע מיעוט השנים שעד יובל הבא מדקרי להו שיריים. עי' לקמן כט ב אחר היובל כו' מלמד שמוכרין סמוך ליובל כו'. ועמש"כ ביבמות מח ב בס"ד. והא דלקמן בסה"ע מפרש לרב אחר היובל דמתניתין באמצע יובל ל"ת לחוד ולשון חכמים לחוד ועמש"כ בריש מגילה:

9 שם ה"נ משנת ושנת היובל בכלל. כצ"ל:

10 שם ר' אומר אומר אני נותן סלע ופונדיון לשנה. כצ"ל כלישנא דמתניתין לקמן:

11 שם בשלמא לשמואל לא גואלין לאחר היובל פחות משנה. נלע"ד דה"פ לא גואלין בגירוע דומיא דאין מקדישין דרישא וכ"מ מדל"ק בשינויא אליבא דרב דולא גואלין היינו בגירוע ע"כ משום דגם לשמואל פירושו כן. ולהכי לשמואל ניחא דאין גירוע פחות משנה אחר היובל דזהו דכתיב אם משנת היובל כו' דפירושו אליביה משנה שאחר היובל והיינו בכל השנה דאין מחשבין חדשים להקדש. אבל לרב הא אפי' יום אחד אחר היובל יש כאן גירוע שנה שלימה דשנת היובל. ונ"ל דגם רש"י פי' כן. ומש"כ דקמ"ל כו' הוא ליישב דלא תיקשי גם לשמואל מאי קמ"ל דאין מחשבין כו' כדמקשה אליבא דרב. והתוי"ט נראה דלא הבין כן ע"ש ולשון רש"י אטעיתי'. ולכאורה אינו מיושב לשון המשנה לפי הבנתו. אולי יפרש דיובל פי' תחלתו. דיובל הוא משמט בתחלתו. כדלקמן כח ב וכל השנה כולה נקראה שנת היובל ואתיא כרי"ש בנו של ריב"ב שם. ואף לרבנן י"ל פחות משנה למנין עולם. ור"ל דא"צ לגאול דהקדישו אינו כלום. אח"ז מצאתי בלח"מ בפ"ד מה"ע הי"ב קצת ממש"כ:

12 רש"י ד"ה ואנא דאמרי כר'. התם הוא דכתיב עד כו' אבל הכא דל"כ עד כו'. כצ"ל בל"ו: